kador (kador) wrote,
kador
kador

תביעה ראשונה נגד מרקורי: לנדן, כוכבי, ירון ושמיר צריכים להחזיר את הכסף





"חברי וועדת התגמול אישרו כשש הקצאות בלי לחקור האם ההקצאה התבצעה כדין" * התביעה מגלה פרטים חדשים על שיטות הקצאת האופציות במרקורי
הדס גייפמן 6/11/2005
כמה אירוני, שדווקא אמנון לנדן, ששנים ארוכות כל כך הקפיד לדווח על כל תו ותג בדיווח על עסקי החברה, שלא נתן לעצמו ולחברה שום הנחה, שלא ניסה ליפות את הדו"חות הכספיים, לפחות בכל מה שקשור לדיווח ברמת ההכנסות, הודח בגלל בעיה בדיווח.
אבל נראה שהאירוניה הגדולה ביותר היא העובדה שלנדן מעולם לא הסכים לבצע תמחור מחדש לאופציות של עובדים שיצאו מהכסף, בטענה שהאופציות "חיות" כשבע עד 10 שנים. הוא גרס, כי מי שמאמין במרקורי ישאיר בידיו את האופציות עד לעליית מחיר המניה. במילים אחרות, מי שמאמין בחברה, יסתפק במחיר המימוש שנקבע בעת ההקצאה. לכן כל כך מוזר שדווקא הוא העלים עין מהמשחק במועדי המימוש שנועד להגדיל את היקף ההטבה.

בקיצור, מאוד לא ברור למה חברה שהקפידה כל כך על שקיפות ועמידה דייקנית בכללי הדיווח, החליטה למתוח את החבל עד קצה האופק בכל הקשור לדיווח על האופציות. יתרה מזאת, למתבונן מהצד נראה כאילו החברה, ולנדן בראשה, ניסו בכל רבעון לבדוק שוב ושוב את קצה גבול הסבלנות של המשקיעים.

כזכור, בעיית הדיווח על מועדי המימוש של האופציות היא לא הבעיה הראשונה שעולה בהקשר האופציות של מרקורי . בניגוד לרבות מחברות ההייטק שנסחרות בנאסד"ק, שעברו וממשיכות לעבור להענקת מניות חסומות, או לחלופין מכירות בהטבה שנובעת מהאופציות כהוצאה בדו"חות, במרקורי התעקשו להמשיך לחלק אופציות בלי להכיר בהן בדו"חות הכספיים.

לא צריך כדור בדולח כדי להבין, שהסירוב הזה לא בדיוק יפעל לטובתה במהלך בירור הפרשייה הנוכחית. זאת ועוד, בראיון שהעניק גיורא ירון ל"ידיעות" הוא מציין, כי ההלוואה שקיבל לנדן בסכום של מיליון דולר אושרה, אבל המסמך שמעיד על כך הלך לאיבוד. מישהו היה צריך לומר לירון, שאיבוד המסמך לא מפחית את חומרת הבעיה, להיפך. הוא רק מגביר את תחושת אי-הסדר בדיווחים הפיננסיים של החברה.

נקודה אחרת היא הטיפול התמוה של החברה במשבר, וההתנהלות שלה מול ציבור המשקיעים. לאחר כל הודעה חיובית שפירסמה מרקורי נהג לנדן להתייצב מול המשקיעים ולהסביר להם מה גדולה מידת ההצלחה ומה רב ההישג. אותו דבר אמור לגבי התנהלות החברה מול העיתונות. עד לרגע המשבר הקפיד לנדן להתראיין לכל אמצעי התקשורת, בכל הזדמנות אפשרית. החל מראיונות אישיים ועד להצהרות שפיזר על כך שמרקורי תהיה תוך שנים ספורות אחת מחמש חברות התוכנה הגדולות בעולם.

דווקא עכשיו, כשהתייצבותו מול המשקיעים נראית נחוצה יותר מכול, הוא נאלם דום. ניתן היה לצפות ממנו לדבר, ולו כדי להתנצל בפני המשקיעים על הנזק שנגרם להם. אחרי הכול, משקיעים שמכרו את המניה מאז הקריסה הגדולה איבדו בין 20% ל-27% מהשקעתם. במקום זאת, בחר לנדן לשלוח מכתב לעובדים ש"הודלף" לעיתונות. קשה להזכר בשיטה עקומה יותר להתקשרות עם המשקיע הקטן.

במכתב הפרידה ששלח לנדן לעובדי החברה הוא כותב: "מתחילת הדרך ניהלנו תמיד, אני ומרקורי, את עסקינו בדרך האתית, האמיתית והפתוחה ביותר. כשחברות רבות בתעשייה עיגלו פינות, מרקורי הייתה תמיד הישרה ביותר. אני מתייצב בראש זקוף, בידיעה שלא עשיתי כל רע ואין לי כל סיבה להתבייש. וכך גם אתם".

אלא שאת המשקיעים לא כל כך מעניין כרגע שרוב הדיווחים התבצעו כדין ובצורה ישרה. המניה שבידם קרסה בגלל מה שנעשה שלא כשורה, ועכשיו מגיע תור התביעות. ביום ה' הגישו בעלי המניות תביעה ייצוגית כנגד לנדן, אנתוני זינגלה, המנכ"ל הנוכחי של מרקורי, דאגלס סמית', סמנכ"ל הכספים, סוזן סקאר, היועצת המשפטית של החברה, וחברי הדירקטוריון: בראד בוסטון, יגאל כוכבי, קלייד אוסטר, יאיר שמיר, וגיורא ירון.

נראה שהתובעים לא מתכוונים לתת לחברי ועדת חבילות התגמול לחמוק בטענה שהם סמכו על ההנהלה. בכתב התביעה צויין, כי על ועדת התגמול של הדירקטוריון מוטלת האחריות להתעלמות ממדיניות התגמול וההטבות. ממסמך הפרוקסי של החברה עולה, כי על ועדת הביקורת של מועצת המנהלים מוטלת האחריות להתעלמות מה"איכות והיושרה של הדיווחים הפיננסיים של מרקורי".

כתב התביעה מפרט את מהות ההאשמות של ועדת הבדיקה החיצונית שמינתה מרקורי. מהפירוט עולה כי 49 המקרים שבהם התגלתה אי התאמה בין מועדי הקצאת האופציות למועדי ההענקה בפועל, מתחלקים לשלושה סוגים.

סוג אחד הוא אופציות של "מבט לאחור". כלומר, מועד ההקצאה "נבחר" רטרואקטיבית. הסוג השני הוא אופציות של "נחכה ונראה". באופציות אלה נבחר מועד ההענקה בעת ההקצאה, אבל ההחלטה הסופית על מועד ההקצאה הרשמי נקבעה במועד מאוחר יותר, לעיתים תוך שינוי מועד ההקצאה המקורי. במילים אחרות, החברה המתינה למועד שבו ניתן יהיה לקבוע מחיר מימוש נוח יותר וקבעה את מועד ההקצאה על פי מחיר המימוש.

הסוג השלישי הוא אופציות שתהליך ההקצאה הרשמי שלהן לא הסתיים ביום ההענקה, ולמרות זאת, מועד זה נקבע כמועד ההענקה הרשמי. התביעה מציינת, כי רוב האופציות שהתביעה עוסקת בהן, מסווגות בקטגורית ה"מבט לאחור" ובקטגורית ה"נחכה ונראה".

עוד עולה מהתביעה, כי "לנדן שילם לחברה סכום של כ-5.5 מיליון דולר כדי לממש כ-813 אלף אופציות, ומכר כ-1.04 מיליון מניות, בתמורה לכ-73.6 מיליון דולר. אילו מחיר המימוש היה נקבע במועד הנכון, על פי מחיר המניה בשוק ביום ההקצאה, לנדן היה נאלץ לשלם למרקורי סכום גבוה בהרבה.

"דאגלס סמית', מימש כ-120 אלף אופציות, מכר כ-120 מיליון מניות, וגזר קופון של כ-2.7 מיליון דולר. סקאר מימשה כ-65,170 אופציות ברווח של כ-1.1 מיליון דולר. גם הרווחים של סמית' וסקאר היו נמוכים יותר אילו מחיר המימוש נקבע במועד הנכון".

בנוגע לוועדת התגמול נטען בכתב התביעה, כי "חברי הוועדה (כוכבי, שמיר וירון), אישרו כשש הקצאות בלי לחקור האם ההקצאה התבצעה כדין".

כתב התביעה מוסיף, כי בשל כשלון הביקורת הפנימית של מרקורי בנוגע לנושא הקצאות האופציות, ניתן היה לבצע מניפולציות בהקצאות האופציות, כולל שינוי מועדי ההקצאה כדי לאפשר הטבות גדולות יותר.

כתב התביעה דורש מהנתבעים להחזיר לתובעים את סכום הפסד שנגרם להם בשל קריסת המניה, לפצותם על חשיפה אפשרית לירידת הרווח למניה בשל קנס שיוטל על ידי רשויות המס, לפצותם על הסכום הגבוה מדי שקיבלו הנתבעים בעת מימוש האופציות, ולשלם עבור הוצאות התביעה של מרקורי, עבור הוצאותיה כתוצאה מחקירת ה-SEC, ולשלם הוצאות אחרות שקשורות בנושא, כולל הוצאות המשפט של לנדן, סמית' וסקאר. כמו כן דורש כתב התביעה מהנתבעים לשלם תמורת מחיקת המניה מהנאסד"ק אם תהיה כזו.

מיהם הרוכשים הפוטנציאליים של מרקורי?

מהרגע שקרס שווי השוק של מרקורי אינטראקטיב התגברו השמועות על רכישה אפשרית של החברה. לעת עתה מדברים בשוק ההון על התעניינות של ענקית התוכנה CA. ב-CA נמנעים מלהגיב, אבל אין ספק שסיכוייה של מרקורי להימכר גוברים כעת במידה רבה, בין אם על ידי CA או על ידי חברה אחרת.

הגורם המרכזי שגרם עד עתה לרוכשים הפוטנציאלים להסס בנוגע לרכישה היה שוויה הגבוה. כעת נראה שמצב זה עומד השתנות. ניתן להעריך שההתאמות לאחור שמרקורי תידרש לבצע ברווחיה (עד 2002) יורידו משמעותית את הרווח למניה. התוצאה המיידית של זה עלולה להיות המשך צניחת המניה.

העובדה שבהכנסותיה של מרקורי נרשמת צמיחה שנתית מרשימה מאוד (בין כל רבעון למקביל לו), והאפשרות ששווי החברה צפוי לרדת כעת במידה רבה, הופכת אותה יעד אטרקטיבי לרכישה, יותר מאי פעם.

נראה שאורקל היא החברה המתאימה ביותר לרכישתה של מרקורי, בפרט לאור הדיבורים על רכישת סיבל (על ידי אורקל). שילוב המערכות של אורקל (בפרט בתחום ה-ERP), עם מערכות ה-CRM של סיבל, ועם מוצרי בדיקת התוכנה, ניהול ביצועי היישומים ומערכות ה-ITG של מרקורי, יכול ליצור פלטפורמה מאוחדת לשוק ה-IT, שתתחרה בפלטפורמות של ענקיות מסוגן של יבמ, CA, מיקרוסופט, HP ואחרות.

אלא שבראיון שהעניקה ל"גלובס" צפרא כץ, מי שמכהנת כיום בתפקיד סמנכ"לית הכספים של אורקל היא הצהירה, כי אורקל לא מעוניינת לרכוש את מרקורי משום שאין לה עניין להכנס לתחום הפעילות שלה.

השחקניות האחרות שצפויות להתעניין ברכישה הן יבמ, CA ו-HP. כזכור, ביוני כתבנו כאן לראשונה כי בענף ה-IT מסתובבות שמועות על כך ששלוש ענקיות אלה מתעניינות ברכישת מרקורי, בשל כלי בדיקות תוכנה, ניהול ביצועי יישומים וכלים לשליטה ובקרה במערכות IT Governance שהיא מציעה.

במחצית הראשונה של השנה הייתה זו בעיקר HP שגילתה עניין ברכישת מרקורי. לקראת יוני גברו השמועות על העניין שמגלה גם יבמ. יתכן שבעקבות עזיבתה של קרלי פיורינה את תפקידה כמנכ"לית HP ירדה מעט רמת העניין של HP, אבל אפשרות הרכישה נמצאת עדיין על הפרק.

נראה שהמוטיבציה העיקרית של יבמ, HP ו-CA לרכוש את מרקורי נובעת מהאיום החדש שמטילה עליהן מיקרוסופט. מיקרוסופט יוצאת כיום בהצעה של מוצרי בדיקת תוכנות איכותיים וזולים שמשדרגים את ההצעה שלה ללקוחות בשוק ה-IT והופכים אותה אטרקטיבית יותר מהצעתן של יבמ, HP ו-CA.

מערך המוצרים החדש שמיקרוסופט עומדת להציע ללקוחותיה כולל כלים לבדיקת פונקציונליות (מערכות שבודקות האם התוכנה מבצעת את כל הפעולות שהיא אמורה לבצע) וכלי ניהול (שמנהלים את תהליך הבדיקות). המערכות החדשות של מיקרוסופט יתחרו במרכזי בדיקות האיכות של מרקורי (Quality Centers). יבמ, HP וכנראה גם CA יודעות היטב שהן חייבות להיערך בהתאם, ומוקדם ככל האפשר.

מרקורי צברה ניסיון רב בתחום בדיקות התוכנה והיא מחזיקה בנתח שוק של יותר מ-60%. העובדה שהיא מספקת מענה הולם למערכות העתידיות של מיקרוסופט בתחום זה, עומדת במרכז ההתעניינות של ענקיות ה-IT ברכישתה.

השיקול המרכזי כנגד הרכישה שעלול להיות למועצת המנהלים של יבמ הוא העובדה שלפני כשלוש שנים רכשה יבמ את רשיונל, שלפני רכישתה הייתה המתחרה החזקה ביותר של מרקורי בתחום בדיקות התוכנה. מייד עם הרכישה היה ברור שיבמ רכשה אותה בשל כלי פיתוח התוכנה שלה וזנחה כמעט לחלוטין את נושא בדיקות התוכנה.

לאור העובדה שתחום בדיקות התוכנה מהווה כ-60%-65% מפעילותה של מרקורי, ניתן להניח שבמועצת המנהלים של יבמ יהיו מי שיתהו למה לרכוש את מרקורי, רק שלוש שנים לאחר שיבמ רכשה את רשיונל וניוונה את קו מוצרי הבדיקות שלה. מצד שני, אין זה מן הנמנע שיבמ תרצה להיכנס לתחום הבדיקות עם חברה שמחזיקה בנתח השוק הגדול ביותר.

source
Tags: жилетка, работа
Subscribe
  • Post a new comment

    Error

    Anonymous comments are disabled in this journal

    default userpic

    Your reply will be screened

    Your IP address will be recorded 

  • 0 comments